"ניקולאס ניקלבי" הוא ספר כמו שספר היה פעם ? ואולי כמו שספר צריך להיות ? עולם שלם וקסום, ששואב אליו את הקורא ומצליח בו-בזמן לרגש אותו, להצחיק אותו, לשבור את לבו, ותמיד לעורר בו את הרצון להפוך את הדף ולקרוא עוד, כך ששבע מאות ומשהו עמודיו נקראים היום בחטף ובשקיקה ממש כאילו נכתבו עכשיו. לא לחינם היה דיקנס סופר רבי-המכר הראשון בעולם, כוכב של ממש בתקופתו וסופר שספריו עדיין נמכרים בכל רחבי העולם, מקיימים מועדוני מעריצים ואפילו כתב-עת. ייתכן שהוא הסופר המת החי ביותר בעולם הספרותי, ועדיין יכול ללמד סופרים בני-זמננו שיעור או שניים בטוויית עלילות וביכולת לברוא גיבורים גדולים מהחיים ומצחיקים עד דמעות. "ניקולאס ניקלבי" נושא את שם גיבורו יפה התואר, טוב הלב וההרפתקן בעל-כורחו, שמתייתם מאביו ונותר חסר כול, ולצדו אחותו היפה קייט ואמם התמימה והפטפטנית. ניקולאס נאלץ, לראשונה בחייו, למצוא לעצמו פרנסה, ולצורך כך נזקק, למרבה הצער, לעזרתו של דודו ראלף חסר הלב וחורש המזימות. וכך, ניקולאס ואחותו קייט יוצאים לדרכם הסוערת ובה הם נתקלים בשורה ארוכה של דמויות צבעוניות ובלתי נשכחות, שכולן יחדיו רוקחות עלילה גדושה, מרתקת ופתלתלה, הכוללת התאהבויות מופרכות, תככים ומזימות, מעשי גבורה, אהבות טהורות וטהורות פחות, שיחות שנונות ובשורות מפתיעות. היה צריך באהבתה הגדולה של עירית לינור לצ´רלס דיקנס כדי ש"ניקולאס ניקלבי", אחת מיצירות המופת האהובות שלו, יראה אור לאחר למעלה משישים שנה היעדרות ממדפי הספרים בארץ. ואכן, המפגש בין הקלאסיקון השנון ואוהב-העלילות בן המאה בתשע-עשרה לסופרת ישראלית בת-זמננו, עשוה את התרגום הזה לאירוע ספרותי יחיד במינו. "דיקנס לא כתב קלאסיקה, הוא כתב בידור," כותבת עירית לינור במבוא לתרגום הרענן והמענג שהיא מגישה כאן לקורא הישראלי. ההנאה שלה ממלאכת התרגום נושבת מכל עמוד ועמוד, ומקרבת את הקוראים לכישרונו העצום של דיקנס ולהנאה הגדולה שהייתה גם מנת חלקו בשעת הכתיבה.
