רבינדראנת טאגור (שמו מבוטא טגורה) נולד בשנת 1861, בנו של מהפכן דתי שיסד מרכז חינוכי בשם "בית השלום" בבנגל, פרכז שאנשים באו אליו מבל קצוות תבל. רבינדראנת עסק בהגות, בכתיבת שירים ובכתיבת סיפורים מגיל צעיר ביותר. בשנת 1913 זכה בפרס נובל לספרות (בעיקר בזכות השיריס והסיפורים שרבינדראנת תרגם בעצמו לאנגלית ופרסם באנגליה). בזכות פרסומו כמשורר זכה גם בתואר אבירות בריטי. השירים, הסיפורים והמחוות שכתב בשפה הבנלית נחשבים עד היום לפאר יצירתה של הודו החדשה. פרסם את שיריו וסיפוריו בשפה האנגלית (כשהוא מתרגם בעצמו את היצירות, או עורך תרגומים של אחרים) וזכה לפרסום ולאהדה בכל רחבי העולם. קובץ סיפורים זה, החיים והמתים, מכיל 15 מסיפוריו הטובים ביותר של טאגור, סיפורים המשקפים את מגוון יצירתו ואת פניה הרבים של יבשת הודו. ועל כל הסיפורים נסוך נופך רומנטי, חותם מיסטי הודי מקורי, המאגד את דמויות הנשים והגברים במסכת ססגונית. ספר נוסף, בשם כניסה אסורה, מציג 15 סיפורים נוספים של טאגור.