מי היה יוסף בן-מתתיהו‮ - ‬בוגד או נאמן לעמו‮? ‬פחדן או אמיץ‮? ‬כוהן ומצביא ביהודה או איש החצר הקיסרית ברומא‮? ‬
בשנת‮ ‬66‮ ‬לספירה‮, ‬כאשר מרדו היהודים באימפריה הרומית‮, ‬נתמנה יוסף בן-מתתיהו‮ - ‬טיטוס פלאביוס יוספוס‮ - ‬בן למשפחת כוהנים‮, ‬למפקד הצבא היהודי בגליל‮. ‬עם נפילת יודפת‮, ‬שעליה פיקד‮, ‬הוא נשבה בידי הרומאים ובהיותו בשבי ניבא לאספסיאנוס שיהיה קיסר‮. ‬לאחר שנבואתו התגשמה‮, ‬שיחרר אותו אספסיאנוס והפכו לבן חסותו וליועץ של הלגיונות הרומיים‮. ‬ יוסף בן-מתתיהו האמין שהדרך היחידה להציל את היישוב היהודי מהרס ומחורבן היא להיכנע לאימפריה הרומית ולכן פרש בירושלים רשת של מרגלים והעביר‮ ‬לרומאים את המידע שאספה‮. ‬בשבתו ברומא כאזרח רומי כתב את קורות אותו מרד גדול‮, ‬ומאחר שהיה עד הראייה היחיד לאירועי הזמן שניתנה לו גישה ליומני המלחמה של אספסיאנוס‮, ‬ספריו הם המקור העיקרי להיסטוריה של המערכה הקשה שהסתיימה בחורבן ירושלים ובית המקדש ושל סוף תקופת הבית השני‮. ‬ יוסף בן-מתתיהו השאיר בידינו דיוקן עצמי כן ואמיץ‮, ‬המגולל פרשת חיים צבעונית ומסויטת לעתים‮. ‬מחיבוריו עולה דמות בעלת אופי הפכפך‮, ‬אדם אופורטוניסטי ומתרפס‮, ‬שמיטלטל בין נאמנותו לעמו ובין מחויבותו לפטרוניו הרומאים‮. ‬הבוגד בירושלים‮ ‬מספר את סיפורו‮.‬
דזמונד סיוורד‮ ‬הוא היסטוריון אנגלי חשוב‮. ‬בין ספריו‮: ‬The Monks of War, The Hundred Years War, ו-eanor of Aquitaine.