154 הסונטות של שקספיר הם אחד מגופי השירה הגדולים שנוצרו אי-פעם. שקספיר של הסונטות הוא היפוכו של שקספיר המחזאי: משורר משוקע בעצמו, וידויי ומיוסר. רוב הסונטות מופנות לידיד, גבר צעיר ויפה-תואר; האחרות סובבות סביב מי שמכונה "הגברת השחורה". משולש אירוטי זה מעניק למחזור כולו אחדות סיפורית דרמאטית. במוקד השירים עומדים קוצר-ימיו של היופי ודהירת הזמן המכלה, המריץ לקראת הקץ. השירה היא אחת התשובות: היא קוראת תיגר על הזמן ומנציחה את היופי. לבד משתי סונטות, שהתפרסמו ב-1599, ראתה אור המהדורה הראשונה של המחזור כולו ב-1609. המו"ל שלה, תומאס ת'ורפ, העמיד בראשה הקדשה: "למר ו.ה., מחוללן היחיד של הסונטות האלה". אך חרף תילי-תילים של השערות, זהותו של ו.ה. ואופי הקשר בינו לבין שקספיר נותרו עלומים. הספר כולל אחרית דבר מאת המתרגם.