אור רוזן, גיבור הספר, נוסע מעג'מי שביפו לצפת בעקבות צרור מכתבים שכתבה אמו, חבצלת אבוהב, לאחותה אסתר במשך ארבעים שנה, לאחר שעזבה את משפחתה הצפתית והלכה אחרי אהבה אסורה. מסעו של הגיבור אינו רק מסע פיזי בזמן אלא גם מסע נפשי אל המודעות העצמית ואל החיבור לשורשים.
במהלך הרומן נפתחת בפני הקורא מניפה מרהיבה של עג'מי ורחובותיה, צפת וסמטאותיה וגלריה של דמויות מהמחוזות האלה. הגיבור צועד בו זמנית גם בתוך הסמטאות המפותלות של צפת ובתוך שבילי המילים במכתביה של אמו, כשתודעה נוגעת בתודעה, מציאות נוגעת בזיכרון , זיכרון נוגע בפנטזיה, רחובות העיר העילית נוגעים ברחובות העיר התחתית של הנפש.
בפרוזה לירית רגישה ובמשיכות מכחול מעודנות המפגישות בין ריאליזם לפנטזיה חושפת בפנינו חנה טואג את העולם הקטן הזה מטה ומעלה, כשהגעגוע והכיסופים הם הדבק המאגד את אבני היסוד שלו.
חנה טואג- סופרת תושבת ראשון לציון. ספריה הקודמים:
'עלים של חסה' קובץ סיפורים קצרים (כרמל 2004: הסיפור הנושא את שם הספר זכה בפרס הסיפור הקצר ב'הארץ' ב- 2001 ), ו'לאורה', רומן (מודן 2009: זכה במקום הראשון בפרס קוגל לספרות יפה ב-2011).
מדברי הביקורת על הרומן "לאורה": "לאורה הוא רומן ביכורים של חנה טואג אך בשלותו הרעיונית והרגשית, בנוסף לערכו הספרותי מאפשרים לראות בו אחד הרומנים המשובחים שנכתבו בישראל בשנים האחרונות."(פרופ' יוחאי אופנהיימר אוניברסיטת תל-אביב).