בלילה שבן ה-3 ל-4 ביולי, 1976, נע קומץ לוחמים של סיירת מטכ"ל,
רכוב על גבי מכונית מרצדס ושני ג‘יפי לנד-רובר, לעבר בית-הנתיבות
הישן של אנטבה, במטרה לשחרר יותר ממאה ישראלים, שהוחזקו
כבני-ערובה בידי טרוריסטים ערביים וגרמניים, שנעזרו על-ידי
חיילים אוגנדיים. מפקד הכוח המשחרר היה יוני — סא"ל יונתן נתניהו
— שנהרג בקרב שהתחולל בבית-הנתיבות.
שעות ספורות אחר חילוץ בני-הערובה, בשעה שהללו עשו את
דרכם ארצה, דרך של יותר מ- 4,000 ק"מ, נודע ברבים דבר הפעולה
המזהירה — והעולם כולו הוכה בתדהמה. נודע גם דבר מותו של יוני
— ומאנונימיות כמעט מוחלטת בחייו, בגלל תפקידיו הסודיים בצבא,
הפך שמו של יוני לנישא בפי כל. בתי-ספר, גנים ושכונות נקראו על
שמו. יוני נעשה נכס לאומי של העם היהודי.
מה דמות היתה ליוני? מה היה מהלך חייו? ומהו שקבע את כיוון
דרכו?
הספר המוגש בזה לקורא כולל תשובות אותנטיות על השאלות
הללו. מכתבי יוני, שמהווים מעין פרקי יומן, מקיפים יותר משלוש-
עשרה משנות חייו — מזמן שהיה תלמיד בבית-ספר תיכון בארה"ב
עד סמוך לנפילתו על אדמת אוגנדה. הם תעודה לקורותיו. עדות
למניעיו. הספר, הנקרא כסיפור מרתק, עשיר בתיאורים מחיי הצבא,
בתגובות על מאורעות-הזמן, בהערות על מצב העם, ובגילויים של
רחשי-לב והרהורים לעת מצוא על תופעות אישיות וחברתיות. כל
אלה משקפים אישיות יחידה במינה, בעלת הרבה יופי פנימי, הרבה
אהבה וסבלנות, נאמנה לאידיאלים שבהם דגלה ולערכים שבהם
האמינה — ערכי אדם ולאום. עם זה מגוללים מכתבי יוני לעיני הקורא
דרמה נפשית עמוקה ורבת-מתח, שמגעת לשיאה בימיו האחרונים
של יוני — ובדפיו האחרונים של הספר.