"מצאתי את היומן הזה בשתי מחברות, בארונות הכחולים שבנופל לה-שאטו. לא זכור לי כלל שכתבתי אותו. אני יודעת שעשיתי זאת, שאני כתבתי אותו, אני מכירה את כתב ידי [...] אבל איני רואה את עצמי כותבת את היומן. מתי כתבתי אותו, באיזו שנה, באילו שעות משעות היממה, באיזה בית?" - מרגריט דיראס
ב-2006, עשר שנים לאחר מותה של מרגריט דיראס ויותר משישים שנה לאחר שהחלה בכתיבתן, נחשפו בצרפת מחברות המלחמה בשלמותן. מרגריט דיראס היא מהסופרות והיוצרות החשובות במאה העשרים, ומחברות המלחמה, שנכתבו בין השנים 1943-1949, הן בגדר אוצר ספרותי וביוגרפי החושף את לוז יצירתה.
במחברות המלחמה מופיעות גרסאות המקור של כמה מיצירותיה החשובות ביותר של דיראס ובהן "המאהב" ו"הכאב", ולצדן טקסטים רבי עוצמה שמעולם לא ראו אור. המחברות מתארות פרקים מסיפור חייה ובהם נעוריה בהודו-סין וציפייתה המייסרת לבעלה שישוב אליה ממחנה הריכוז מבלי שתדע אם הוא חי או מת. במבט צלול, אמיץ ואנושי ובאינטמיות חודרת לב מעניקה לנו דיראס מסמך ספרותי נדיר.
"המחברות הן אוצר והן פלא" (לה מונד)
"מה שמכה בך יותר מכל, בטקסטים המדהימים האלה, הוא הצלילות...כאילו הספרים העתידים להיכתב כבר טמונים שם"
(לה נובל אובזרווטר)
"מחברות המלחמה הן בראש ובראשונה ספר נפלא בפני עצמו"
(ליברסיון)