כבר בחייו היה ברור לכול: פושקין הוא גדול משורריה של רוסיה. והבחור הצעיר הזה נשוי למי שנחשבה אז לאישה היפה ביותר בפטרבורג. בקושי בן שלושים ושבע, הוא מוצא את עצמו במערבולת של יצרים שסופה כאילו ידוע-מראש. הוא מוביל, ואולי מובל, אל הדו-קרב שבו הוא מוצא את מותו. מאז ועד היום רוסיה לא רק מבכה את הרצח של בכיר גאוניה, אלא חוקרת ובולשת ללא הרף. איך קרה הדבר הנורא הזה? הקצין הצרפתי השרמנטי שיורה בו אכן פיתה רבות מנשות העיר, ופושקין עצמו הוא עילוי רגזן שדם אפריקאי זורם בעורקיו. פטרבורג עצמה היא כוורת רוחשת של שמועות, לחשים, מכתבים, כרכרות שליחים ומשחקי כבוד חמושים. היסטוריונים, משוררים, כולם מנסים מאז ועד היום להבין מי נגד מי בסקנדל הזה, כאילו האובדן התרחש זה עתה.הכפתור של פושקין הוא שילוב מאלף של מחקר ורומן מתח. מן הרגע שבו חשפה סרנה ויטאלה את ארגז-המסמכים המסתורי היה ברור שהיא כותבת לא מחקר מדעי, אלא רומן. והכפתור של פושקין אומנם נכתב כאילו על-ידי אחד מגדולי הספרות הרוסית.
