התחלנו לתרגם את שירי הזֶמֶר מיידיש, פשוט בגלל האהבה. השורשים שלנו מצויים שם. אותנו הם מרגשים. בילדותנו היתה היידיש שפת המשפחה. הגם שהורינו היטיבו לדבר עברית, הרי שבמשפחה המורחבת הם דיברו ביידיש לשון אִמם. כשנעשינו משפחה, סובבנו על הפטיפון הראשון את הביטלס לצד חוה אלברשטיין ביידיש, ואת בוב דילן לצד איציק מאנגר מולחן דובי זלצר. כשתרגמנו למסיבה משפחתית את 'שָׁקֵט הלילה' לכבוד חנה שפרן - הפרטיזנית המשפחתית - כבשה אותנו מלאכת התרגום. מתוך כבוד ליוצרים השתדלנו לתרגם בנאמנות שאפשרה לנו להעיז ולעַמֵד את התרגומים לצד המקורות. בדומה להורי הורינו, שהשאירו בבניין חדש לבנה לא מטויחת כזכר לחורבן – השארנו כִּתמֵי יידיש בתוך העברית. כשחשבנו שתרומתנו לשימור תרבות היידיש תהיה שילוב תרגומנו בסצינת שירת-הרבים, פנינו בדבר התקליטור המצורף לשירון ל'חבורת שֹׁהַם', בשל מעמדה המוביל בשימור שירי זֶמֶר נושנים, וגם מפני שמצאנו שבכל תקליטור מתקליטוריהם משולבים בתים מושרים ביידיש. לארבעים שירֵי הזֶמֶר שתרגמנו הוספנו עשרה מתורגמים מוכרים ומזומרים. עשינו זאת כדי לכבד את קודמינו הגדולים וגם כדי שמי שירצה לשיר, למשל, את 'דונה דונה' ביידיש, יוכל להיעזר בשירוננו. מאוד נשמח אם ישירו את תרגומינו, אבל נשמח לא פחות אם ישירו את השירים במקורם היידי. אנחנו מוכנים אפילו להסתכן בכך שמישהו יגיד בסוף: "ביידיש זה נשמע יותר טוב".
